אתה נמצא כאן: מידע עסקי אזורי שוק חופשי בקוריאה

אזורי שוק חופשי בקוריאה

free-eco-zones-logo-wבדרום קוריאה קיימים כשישה אזורי שוק חופשי – Korean Free Economic Zones אשר מפוזרים ברחבי הפנינסולה במטרה לעודד השקעות זרות במדינה וכן לתמרץ חברות בינלאומיות לפתוח את עסקיהן בדרום קוריאה. אזורי השוק החופשי נועדו לקרוץ ליזמים וחברות זרות להעדיף את דרום קוריאה כבסיס לפיתוח פעילותם במזרח אסיה וזאת על פני מדינות מזרח אסיאתיות אחרות כגון סינגפור, הונג קונג וסין השכנה מצפון.

פרויקט אזורי השוק החופשי בקוריאה החל את דרכו ב-14 בנובמבר 2002 על ידי אישור בית הנבחרים, כאשר בתחילת הדרך בשנת 2003 הוגדרה העיר Incheon אשר בה נמצא גם שדה התעופה הבינלאומי הראשי של המדינה (מרחק של כשעה וחצי נסיעה מהעיר סיאול) כאזור שוק חופשי הראשון בקוריאה. בהמשך הוכרזו עוד שני אזורים נוספים כאזורי שוק חופשי: Busan-Jinhae בדרום מזרח וכן אזור Gwangyang Bay area בדרום המדינה. בשנת 2008, הוכרזו עוד שלושה אזורים נוספים: Yellow Sea במערב, Daegu באזור Gyeongsang Province שבמזרח וכן ב- Saemangeum-Gunsan שבמערב מרכז המדינה.

באופן כללי, אזורי שוק חופשי אמורים להיות אזורים ייעודיים אשר קיימת בהם או שאמורה להתפתח בהם תשתית אשר תתמוך בפעילות העסקית הנוכחית והעתידית, כגון שדות תעופה, נמלים, כבישים מהירים, אזורי אחסון ונותני שירות לתעשייה קלה וכבדה. ואולם, מעבר לתמיכה בתשתית התעשייתית אזורים אלו אמורים לתת מענה גם לצרכים של העובדים במקום ובכלל זה אופציות מגורים, שירותי רפואה, מרכזי קניות ומזון, אזורי תיירות ובילוי, בתי ספר וגנים ועוד

אזורי שוק חופשי ייעודיים לתעשיות שונות
ששת אזורי השוק החופשי בקוריאה עדיין נמצאים בפיתוח והם נועדו לאפשר גיוון הן במיקום הפיזי ובסוג התשתיות שהם מספקים וכן בייעוד שלהן לתעשיות הרלבנטיות במקום, כפי שמוצג בטבלה להלן:

FEZ-table

תמריצים והטבות לפיתוח עסקי באזורי השוק החופשי
כיוון שעיקר הייעוד של אזורים אלו הוא למשוך הון זר ותעשייה בינלאומית, האזורים המיועדים אמורים לספק תמיכה ותשתיות ברמה טובה ויעילה יותר מאשר באזורים אחרים באותה מדינה. התשתיות והמוסדות שמוקמים ומפותחים באזורי השוק החופשי צריכים להקל עד למקסימום האפשרי את עשיית העסקים באזור וכן את חיי הפנאי של העובד. כאשר ההנחה היא שהון אנושי ברמה גבוהה אשר אינו בהכרח שולט בשפה הקוריאנית אמור לאכלס את האזור וכן ליצור יחסי גומלין עסקיים ותרבותיים עם המקומיים. לצורך הסרת המחסומים הבירוקרטים בכל אזור שוק חופשי יהיה משרד אדמיניסטרטיבי אשר ייתן מענה בכל עניין ויסייע לפתור בעיות ולספק תשובות, זאת בשפות זרות שונות, בפרט בשפה האנגלית.

South-Korea-map-FEZ

מעבר לתשתית והתמיכה הסביבתית, על מנת למשוך חברות בינלאומיות גדולות לקיים פעילות עסקית באזורים הללו, ממשלת קוריאה מעניקה פטור מלא ל-3 שנים ממס חברות וכן שיעור מס מופחת ב-50% לשנתיים לאחר מכן. גם העובדים שמועסקים בחברות הזרות שפתחו עסקים באזורים הללו נהנים משיעור מס הכנסה מופחת. הטבות והפטורים במס ניתנים גם בתחום מס הרכוש, המקרקעין ושאר מיסי מדינה אחרים כגון מכס על יבוא סחורה. הקלה נוספת שניתנת לחברות מעסיקות היא פטור מחלק מחוקי העבודה החלים במדינה וההגבלות הנובעות מהם וזאת על מנת להקל ולהוזיל את הגיוס והעסקה של עובדים. כך למשל, אין חובה בהעסקה של קבוצות מוחלשות כגון מבוגרים ונכים. חברות יהיו מוגבלות פחות בהעסקה של עובדים על בסיס מיקור חוץ או עובדי קבלן וזאת לתקופות ממושכות יותר מהמותר.

חבילות תמריצים נוספת לאזורי השוק החופשי הן הסובסידיות. חברות אשר משקיעות בתעשיות מתקדמות עשויים לקבל תמיכה ממשלתית בצורת סובסידיות לרכישת קרקע, בניית מפעלים, הקמת חברות הזנק וכן סיוע באיתור כוח אדם איכותי. תמיכה כספית ניתנת גם להקמה פיתוח של מרכזי מחקר ופיתוח של חברות זרות. משקיעים וחברות זרות באזורי השוק החופשי יכולים להשכיר קרקע ציבורית לצורך בניית העסק בחינם או בתשלום מופחת של עד 50% מעלות השכירות.

תמיכה נוספת לעידוד ופיתוח האזורים היא מתן רישיונות לגופים זרים להקמה של מוסדות לימוד, החל מגנים ובתי ספר יסודיים ועד לאוניברסיטאות ומוסדות לימוד ללימודים מתקדמים. הממשלה הקוריאנית אף תעניק סיוע פיננסי לאותם גופים מעוניינים וזאת במטרה לקדם את חיי התרבות והמסגרת של עובדי החברות. במסגרת מוסדות הלימוד שיוקמו יילמדו בעיקר זרים, כגון עובדיי החברות הבינלאומיות, אולם הם יוכלו לאפשר לעד 30% מהנרשמים להיות אזרחים קוריאנים. באופן דומה תותר הקמה של מרכזים רפואיים זרים אשר יעסיקו מומחים מחוץ לקוריאה והם יספקו שירות לתושבי האזור הזרים וכן לאוכלוסיה המקומית.

גם סעיף הדיור לא נעדר במסגרת ההטבות לפועלים באזור. לפי סעיף זה, בכל פרויקט בנייה שנעשה על ידי חברה ציבורית קוריאנית, כעשרה אחוזים מהם יוקצו לרכישה על ידי עובדים של חברות בינלאומיות הפועלות באזורי השוק החופשי. כמו כן, במסגרת ההיצע הכולל של הדירות להשכרה באזורים, יוקצו היקף מסוים של דירות להשכרה רק לעובדי אותן חברות.

כאמור שישה אזורי שוק חופשי הוקמו ופותחו בדרום קוריאה. האזורים תוכננו ויועדו להוות פלטפורמה עסקית תחרותית ומתמרצת לחברות בינלאומיות בשוק המזרח אסיאתי וזאת על פני מדינות אחרות באזור. ממשלת קוריאה מעניקה תמריצים רבים ופועלת להסרת מחסומים בירוקרטים, דבר שהביא להצלחות והישגים בגיוס השקעות זרות מטעם יזמים וחברות בינלאומיות. ואולם יחד עם זאת פרויקט אזורי השוק החופשי זכו גם לביקורת קשה על תפקודן ויש אף שכינו אותם בשל כל כ"אזורי השוק הלא חופשי".